החלטה בתיק ת"א 596-07

            מבוא

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי הפניקס הישראלי-חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") למתן פטור בשלב זה מהגשת ראיותיה, וכי אלה יוגשו 60 יום לאחר תום פרשת התביעה.

2.         עובר להגשת הבקשה, הגישה הנתבעת בקשה, לפיה ביהמ"ש יורה למר אסף פוקס (להלן: "התובע") להודיע אם בכוונתו להגיש ראיות נוספות ו/או לזמן לעדות עדים, נוספים לעדים החתומים על תצהירים וחוות דעת שהוגשו על ידי התובע, וכן להודיע אם בדעתו לזמן לעדות מי מהמומחים הרפואיים שמונו, ובכלל זה ד"ר קרן ופרופ' גרוסוסר.

            הרקע העובדתי לבקשה

3.         בישיבת ביהמ"ש שהתקיימה ביום 12/07/10 נקבעו, בנוכחות הצדדים, סדרי ומועדי הגשת תצהירי עדות הראשית מטעם הצדדים. במסגרת ההחלטה נקבע, כי תצהירי עדות ראשית מטעם התובע, בצירוף תיק מסמכים שבכוונתו להפוך למוצגים בתיק, יוגשו עד ליום 01/12/10. כמו כן, נקבע כי על התובע לציין את העדים שעדותם אינה יכולה להיות מוגשת בתצהיר.

            עוד נקבע כי תצהירי עדותה הראשית של הנתבעת, בצירוף תיק מסמכים והודעה כאמור, יוגשו עד ליום 01/04/11.

4.         בהמשך, הוגשה על ידי התובע בקשה מוסכמת להארכת המועד להגשת תצהיריו, ובאופן שתצהירי התובע יוגשו עד ליום 01/01/11 ואילו תצהירי הנתבעת יוגשו עד ליום 01/05/11, ואשר נעתרה בהחלטתי מיום 24/11/10.

5.         להשלמת התמונה יצוין, כי דיוני ההוכחות בתיק נקבעו ליום 12/06/11, 15/06/11, 19/06/11 ו-21/06/11.

6.         התובע החל בהגשת תצהירים וחוות דעת לשיעורין. בחודש אוקטובר 2010 הוגשו חוות דעת ערוכות על ידי מר משה קצין. כן הגיש התובע מספר תצהירי עדות ראשית ביום 02/01/11 וכן חוות דעת ערוכה על ידי הגב' רונית אלוני ביום 23/01/11 וחוות דעת של הגב' איילה שיפמן.

7.         בעקבות החלטתי מיום 26/03/11, לפיה נתבקש התובע ליתן תגובתו לבקשת הנתבעת בה התבקש להבהיר אם בדעתו להגיש תצהירים ו/או לזמן עדים נוספים וכן את מומחי ביהמ"ש, הודיע התובע כי טרם נתקבל דו"ח רואה החשבון בקשר להוצאות העבר, וכן אמור התובע לקבל תצהירו של מעבידו, אשר יוגש אף הוא מיד עם קבלתו.

            התובע הודיע כי אין בדעתו להודיע אם ברצונו להביא ראיות או עדים נוספים, שכן כל המטרה שמונחת מאחורי הבקשה היא לגרום לתובע להכריז "אלה עדיי" עוד בטרם החל הבירור הענייני. התובע טען, כי ביהמ"ש מוסמך בלא כל הנמקה להאריך לתובע המועד להגיש ראיות נוספות, וממילא ועל פי ההלכה הקיימת, רשאי התובע לזמן עדים נוספים אף אם סיים את פרשת ההוכחות, בפרט בטרם נשמעו עדי הנתבעת ואף ייתכנו מקרים בהם תינתן הרשות לתובע להביא עדים נוספים גם אם החל הצד השני בהבאת ראיותיו.

8.         בעקבות הודעת התובע, הגישה הנתבעת כאמור את בקשתה, לפיה יוארך מועד להגשת ראיותיה ב-60 יום לאחר השלמת שמיעת עדויות פרשת התביעה.

            טענות הצדדים בתמצית

9.         הנתבעת טוענת, כי הגשת הראיות בדרך של תצהירי עדות ראשית, כאשר ההגנה מביאה ראיותיה עוד טרם נחקר התובע, מקנה לתובע יתרון משמעותי-עדי התביעה מוכנים מראש ויכולים להשיב על טענות ההגנה המפורטות בתצהירי העדות הראשית מטעמה.

            בענייננו, לא די שהתובע זוכה ביתרון זה, אלא שהוא מבקש, שלא כדין, להקנות לו יתרון נוסף, קרי לעיין בראיות ההגנה ורק לאחר מכן להחליט האם ברצונו להביא עדים נוספים אם לאו.

            הנתבעת הוסיפה וציינה, כי ההחלטה, כי נתבע יגיש תצהיריו בטרם יוצגו עדויות התובע כולן, משמעה שינוי בסדר הבאת הראיות. נסיבות המקרה וטענת התובע, כי שמורה לו הזכות להביא ראיות נוספות לאחר שיוצגו בפניו ראיות הנתבעת, מהווה למעשה היפוך של סדר הבאת הראיות, ועל כן יש לאפשר לנתבעת להגיש ראיותיה תוך 60 יום מסיום פרשת התביעה. לחילופין, ונוכח העובדה כי התובע חורג מן המועדים שהוקצבו לו, נתבקש ביהמ"ש להאריך המועד לנתבעת להגיש ראיותיה תוך 120 יום מהגשת מלוא ראיות התובע.

10.        התובע מתנגד לבקשת הנתבעת. לטענת התובע, נקבעו המועדים להגשת תצהירי עדות הראשית בהחלטה שניתנה ביום 12/07/10, אשר עליה לא השיג התובע, ובהיעדר שינוי נסיבות, אין מקום להורות על שינוי ההחלטה בדבר הגשת ראיות הצדדים.

            התובע טוען, כי ביהמ"ש העליון קבע, עוד ברע"א 3312/04, אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה (פרסום נבו), 26/10/05 (להלן: "פסק דין אשורנס גנרל"), בעניין הגשת תצהירים כי ככלל, אין זה ראוי לפצל את הליך הבאת הראיות וראוי שביהמ"ש יקבע בהחלטה אחת בקדם משפט שעל שני בעלי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית. כמו כן, טוען התובע כי נקבע כי מבחינת מועדי הגשת התצהירים, ראוי שתצהירי הנתבע יימסרו לאחר הגשתם של התצהירים מטעם התובע, אבל לא לאחר שמיעת עדי התובע.

            דיון